Lupines 2019

תורמוסים בכפר רות. כן אז מה אם יש כאן כבר פוסט עוד אחד 🙂 ) עם תמונות של תורמוסים מתל שוכה (גבעת התורמוסים מעל עמק האלה) מלפני שנה. אני חוזר אל הפרחים האלו בכל שנה, אובייקט נפלא לצילום בעיני. פה – קל"ב – מטע זיתים בדרך לכפר רות, שבתוכו שדה תורמוסים.

להמשיך לקרוא "Lupines 2019"

Yasil Bazar, Baku

July 2018,
Yassil Bazar, Baku, Azerbaijan

 

 

שוק במבנה מקורה, סמוך לתחנת הרכבת הראשית של באקו. בהיקף המבנה חנויות, ורוב השטח מלא דוכנים. בעיקר תבלינים ירקות ופירות. וכמובן יש גם מוכרים ומוכרות, בעיקר מבוגרים.

 

 

"לא יהיה כלום" אמנות גרוטסקית – בצלאל ת"א

תערוכה תואר שני בצלאל ת"א.

טקסט מאתר התערוכה:
"מקור המושג “גרוטסקי” מצוי ברנסנס, אז כינו כך ציורי קיר רומאיים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. הציורים היו ארוטיים, פנטסטיים גדושי מפלצות ויצורים היברידיים, ובעיקר: שונים ממה שנתפס אז כציור “יפה” ו”טוב”. השפעתם של ציורי קיר אלו על תולדות הציור מכרעת וניתן למצוא את עקבותיהם לאורך ההיסטוריה של הציור במערב, החל מהקפריצ’וס של גויה, ציוריו המאוחרים של פיליפ גאסטון וציירים בני זמננו דוגמת ג'ון קארין וג'ורג' קונדו.

הציור הגרוטסקי מאתגר את “הציור היפה”. הוא פועל לפי היגיון אלטרנטיבי, אנרכי, פורע סדר וחותר תחת תפיסות מקובלות. הלקסיקון הגרוטסקי כולל, בין היתר, את הקריקטוראלי, העודף, המפלצתי, הפרוורטי והאבסורדי. העולם הגרוטסקי הוא מקום קרנבלי שבו הראש והאגן החליפו מקומות. הוא חוגג את פתחי הגוף ואת צרכיו המיידיים, ויש בו הומור פרוע ודמיון חסר גבולות או איסורים מוסרניים.

האמנים המשתתפים בתערוכת "לא יהיה כלום”, ציירים וציירות צעירים\ות , בוגרי בצלאל מהמחזורים האחרונים של התכנית לתואר שני באמנויות, משתמשים בכליו השונים והמגוונים של הגרוטסקי. עבודותיהם משקפות במידה רבה את המציאות של המקום בו הם פועלים.

האמנים המשתתפים: חליל בלבין,טל ברויטמן,עומר הלפרין,רקפת וינר-עומר,שי יחזקאלי,אלעד לרום,מרב קמל,אפרת רובינשטיין,אלעד רוזן"

תורמוסים בגבעת התורמוסים – תל שוכה

תל שוכה נזכר בתנ"ך כשטח הכינוס של הפלישתים לפני המפגש בין דוד וגוליית.

"וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם"

בשבתות בתקופת הפריחה, כביש עמק האלה נראה כמו שטח כינוס של עשרות מכוניות, של המטיילים על הגבעה, החונות לאורכו על השוליים.

ויש להם סיבה מצוינת להגיע לשם.

תורמוסים.

הם פורחים מדי שנה בסביבות פורים (סוף פברואר תחילת מרץ), בהמוני פרחים סגולים/כחולים עם כתם לבן. אפשר למצוא אותם בהרבה מקומות, אבל יש מעט מקומות בהם הם מופיעים בהמוניהם. אחד המקומות הוא יקב נטוש בגדרה. כנראה אוהבים גופרית (חומצה גופריתית משמשת לשימור יין).  התורמוסים גדולים מספיק עם זיפים לבנים שמקיפים את עליהם הבשרניים, שבצילום מול האור מייצרים קו מתאר יפהפה, וכשהם בכמויות, הם מהווים אובייקט צילום נהדר.

מול הגבעה יושב קיבוץ נתיב הל"ה, שנקרא על שמם של ל"ה לוחמי הפלמ"ח והחי"ש שהיו בדרכם לגוש עציון. היו בו לולי תרנגולות. חברת תמ"י 4 – לטיהור מים -קמה בו ונמכרה לשטראוס.

במבט לכיוון מזרח  -אי אפשר לפספס את חוות צלחות הלווין.

באופק לכיוון צפון רואים את בתי רמת שמש, מאיימים להתפשט על כל הנוף הטבעי. פרוייקט פצלי שמן תוכנן להתבצע בעמק…

כשנמצאים על הגבעה בזמן הנכון, ומתעלמים מהסביבה, אפשר להנות מהתורמוסים על רקע הפריחה הצהובה של חרדל השדה.

שביל ישראל מטפס על הגבעה, יוצא מהכביש לכיוון גוש עציון.  פרט לשביל ישראל, יש שביל לאורך הרכס, בצבע כחול בין פסים לבנים. די סמלי.